נכתב על ידי: עמי רוחקס דומבה
ממשלת הליכוד שבראשותו של נתניהו מנסה להכתיב כללי משחק אחרים בישראל מאלו שהיו נהוגים עד היום, כאלו ציונים יותר. ישנה תחושה שביבי וחבריו לממשלה מנסים בכל כוחם להחזיר עטרה ליושנה ולבסס כאן ערכים יהודים - לאומנים שיהוו את הבסיס לקיומה של ארץ ישראל בעתיד. לפחות על פי דעתם.
בוגי יעלון התריס נגד שלום עכשיו והאליטות של השמאל, הם לדעתו המשוכה העיקרית בין ההווה שלנו לבין העתיד שלנו, כאן בארץ ישראל. גדעון סער שר החינוך רוצה לתת תגמול לבתי ספר שמהם יוצאים הכי הרבה לוחמים, הוא גם שוקל לחייב את התלמידים לשיר את ההמנון וללמוד את מורשת ותרבות ישראל. אביגדור ליברמן יצא בדרישה כי כל צוער במשרד החוץ יהיה בוגר צבא או שירות לאומי בטוענה כי מי שרוצה לייצג את המדינה בחו"ל צריך להשתתף בחובות.
אל לנו לטעות, בנימין נתניהו מגבה כל אחד מחברי הממשלה וכך גם מרכז הליכוד, ביבי נבחר בפעם השנייה כדי להציל את מדינת ישראל מעצמה, כך הוא רואה זאת. העם אמר את דברו ואילו רצה בשלטון שמאל לא היה נותן כל כך הרבה קולות למפלגות הימין. הציבור היהודי בישראל הוא דתי - ציוני ובעיקר פוחד מערבים, לא משנה אם הם מסביב למדינה או בתוכה. זו אחת הסיבות שביבי רוצה כי כל תהליך שלום יתחיל בהכרה כי המדינה הזו שייכת ליהודים, הוא דורש זאת מהפלסטינים, הסורים ומכל מדינה מוסלמית בעולם שרוצה קשרים פורמאליים איתנו.
ממשלו החדש של אובמה רק מחזק אצל ביבי את התחושה כי הוא פועל נכון. מבחינתו של אובמה אנחנו כלי על לוח השחמט ועלינו לנוע בצורה ובכיוון שהוא קובע לנו. התנחלויות ייפסקו, מסוקי אפאצ'י לא יגיעו הנה וגם לא פצצות מצרר ולאיראנים יהיה נשק גרעיני כי ככה הוא החליט, זה כנראה טוב לאמריקאים.
הממשל האמריקאי הנוכחי רוצה שתי מדינות לשתי עמים וזה רק מגביר אצלנו את פרצי הציונות ואת הרצון לחזור לערכים בסיסיים, כאלו שיחזקו את האחיזה שלנו בארץ ישראל, אנחנו כאן לקיים את מדינתו של העם היהודי, זוכרים? כל רעיון שתי המדינות מלחיץ אותנו ומכניס אותנו להתגוננות (כאילו 60 שנה כאלו לא הספיקו לנו...) אבל עכשיו זה בוער מתמיד, ככה לפחות אנחנו חושבים, בשביל זה בחרנו ימין.
התקשורת שמאלנית וקשה לה עם זה, היא מנסה בכל כוחה (בעיקר "הארץ" ) לעשות דה-לגיטימציה לכל הטרנד הציוני ששוטף אותנו. אביגדור ליברמן הוא פשיסט, גדעון סער הוזה בהקיץ ובוגי הוא איום אסטרטגי, ניצן הורוביץ ממרץ הוא רובין הוד מודרני הגונב תשומת לב מהליכוד ומחלק אותו לעניים, חברים שלו ממרץ שאף אחד לא מתייחס אליהם.
ביבי חושב שהוא עושה נכון ואנחנו בחרנו בו. כולנו הלכנו להצביע והחלטנו שאנו רוצים לחזור למקורות ההוויה שלנו כיהודים החיים בארצם וככאלו עלינו לאמץ ערכים מסוימים. לשרת בצבא ולהגן על המולדת, להציב את הציונות כערך עליון בבתי הספר ומוסדות האקדמאיים. האליטות שלנו צריכות לקבל החלטה האם הם עם הציבור או נגדו, יש להם אפשרות להגר מכאן ולחיות באירופה או אמריקה, שם הם יתקבלו בחום ואהבה.
ההתחזקות שלנו כיהודים - ישראלים תבוא על חשבון החרדים והערבים הישראליים. ככה זה שרוצים מדינה ציונית, כל היתר נדחקים הצידה לשוליים של החברה ושל הצלחת הפוליטית, המשאבים מחולקים בצורה התואמת את גחמות השלטון. אין בזה שום דבר רע, זו זכותנו לרצות להיות חברה בעלת ערכים וצביון מסוימים ואנחנו בחרנו לשם כך מנהיגים אשר תפקידם להביא אותנו לשם.
ביבי עושה מה שביקשנו ממנו.
קח את שאריות הציונות שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו ותנסה להביא אותנו למקום טוב יותר, כזה שאין בו מלחמות, אין בו שחיתות ואין בו שנאה עצמית. כי לציונים של פעם היה מקום כזה, קראו לו מדינת ישראל.
ממשלת הליכוד שבראשותו של נתניהו מנסה להכתיב כללי משחק אחרים בישראל מאלו שהיו נהוגים עד היום, כאלו ציונים יותר. ישנה תחושה שביבי וחבריו לממשלה מנסים בכל כוחם להחזיר עטרה ליושנה ולבסס כאן ערכים יהודים - לאומנים שיהוו את הבסיס לקיומה של ארץ ישראל בעתיד. לפחות על פי דעתם.
בוגי יעלון התריס נגד שלום עכשיו והאליטות של השמאל, הם לדעתו המשוכה העיקרית בין ההווה שלנו לבין העתיד שלנו, כאן בארץ ישראל. גדעון סער שר החינוך רוצה לתת תגמול לבתי ספר שמהם יוצאים הכי הרבה לוחמים, הוא גם שוקל לחייב את התלמידים לשיר את ההמנון וללמוד את מורשת ותרבות ישראל. אביגדור ליברמן יצא בדרישה כי כל צוער במשרד החוץ יהיה בוגר צבא או שירות לאומי בטוענה כי מי שרוצה לייצג את המדינה בחו"ל צריך להשתתף בחובות.
אל לנו לטעות, בנימין נתניהו מגבה כל אחד מחברי הממשלה וכך גם מרכז הליכוד, ביבי נבחר בפעם השנייה כדי להציל את מדינת ישראל מעצמה, כך הוא רואה זאת. העם אמר את דברו ואילו רצה בשלטון שמאל לא היה נותן כל כך הרבה קולות למפלגות הימין. הציבור היהודי בישראל הוא דתי - ציוני ובעיקר פוחד מערבים, לא משנה אם הם מסביב למדינה או בתוכה. זו אחת הסיבות שביבי רוצה כי כל תהליך שלום יתחיל בהכרה כי המדינה הזו שייכת ליהודים, הוא דורש זאת מהפלסטינים, הסורים ומכל מדינה מוסלמית בעולם שרוצה קשרים פורמאליים איתנו.
ממשלו החדש של אובמה רק מחזק אצל ביבי את התחושה כי הוא פועל נכון. מבחינתו של אובמה אנחנו כלי על לוח השחמט ועלינו לנוע בצורה ובכיוון שהוא קובע לנו. התנחלויות ייפסקו, מסוקי אפאצ'י לא יגיעו הנה וגם לא פצצות מצרר ולאיראנים יהיה נשק גרעיני כי ככה הוא החליט, זה כנראה טוב לאמריקאים.
הממשל האמריקאי הנוכחי רוצה שתי מדינות לשתי עמים וזה רק מגביר אצלנו את פרצי הציונות ואת הרצון לחזור לערכים בסיסיים, כאלו שיחזקו את האחיזה שלנו בארץ ישראל, אנחנו כאן לקיים את מדינתו של העם היהודי, זוכרים? כל רעיון שתי המדינות מלחיץ אותנו ומכניס אותנו להתגוננות (כאילו 60 שנה כאלו לא הספיקו לנו...) אבל עכשיו זה בוער מתמיד, ככה לפחות אנחנו חושבים, בשביל זה בחרנו ימין.
התקשורת שמאלנית וקשה לה עם זה, היא מנסה בכל כוחה (בעיקר "הארץ" ) לעשות דה-לגיטימציה לכל הטרנד הציוני ששוטף אותנו. אביגדור ליברמן הוא פשיסט, גדעון סער הוזה בהקיץ ובוגי הוא איום אסטרטגי, ניצן הורוביץ ממרץ הוא רובין הוד מודרני הגונב תשומת לב מהליכוד ומחלק אותו לעניים, חברים שלו ממרץ שאף אחד לא מתייחס אליהם.
ביבי חושב שהוא עושה נכון ואנחנו בחרנו בו. כולנו הלכנו להצביע והחלטנו שאנו רוצים לחזור למקורות ההוויה שלנו כיהודים החיים בארצם וככאלו עלינו לאמץ ערכים מסוימים. לשרת בצבא ולהגן על המולדת, להציב את הציונות כערך עליון בבתי הספר ומוסדות האקדמאיים. האליטות שלנו צריכות לקבל החלטה האם הם עם הציבור או נגדו, יש להם אפשרות להגר מכאן ולחיות באירופה או אמריקה, שם הם יתקבלו בחום ואהבה.
ההתחזקות שלנו כיהודים - ישראלים תבוא על חשבון החרדים והערבים הישראליים. ככה זה שרוצים מדינה ציונית, כל היתר נדחקים הצידה לשוליים של החברה ושל הצלחת הפוליטית, המשאבים מחולקים בצורה התואמת את גחמות השלטון. אין בזה שום דבר רע, זו זכותנו לרצות להיות חברה בעלת ערכים וצביון מסוימים ואנחנו בחרנו לשם כך מנהיגים אשר תפקידם להביא אותנו לשם.
ביבי עושה מה שביקשנו ממנו.
קח את שאריות הציונות שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו ותנסה להביא אותנו למקום טוב יותר, כזה שאין בו מלחמות, אין בו שחיתות ואין בו שנאה עצמית. כי לציונים של פעם היה מקום כזה, קראו לו מדינת ישראל.
כתב עצמאי בעל טור קבוע בנושאי איכות סביבה ומנהל בלוג בתחומי חברה, פוליטיקה וניתוח מדיני של המזרח התיכון.
בקרו בבלוג שלי תקשורת עם שיניים
בקרו בבלוג שלי תקשורת עם שיניים